המצודה ומישורי אברהם: המקום שבו קוויבק החליפה ידיים

בואו בין סוף יוני לסוף אוגוסט אם אתם רוצים את החלפת המשמר במצודה. סוף ספטמבר ותחילת אוקטובר צובעים את המייפלים במישורים באדום וזהב, עם הרבה פחות קהל. מסוף הסתיו ועד האביב טיילת המושלים סגורה, אז המסלול מתחיל בקוט דה לה סיטדל.

הסיור החינמי בפרלמנט מחייב הזמנה (באינטרנט או בביתן הקבלה) ולוח הזמנים שלו עלול להשתנות בגלל עבודת הפרלמנט; הגיעו כחצי שעה מראש בשביל הבידוק. את המצודה מבקרים רק בסיור מודרך, אז בדקו את שעות הסיורים לפני היציאה ותכננו את הטיילת כך שתגיעו קצת לפני אחד מהם.

הלולאה כולה נעשית ברגל מהעיר העתיקה. אם סיימתם בקצה הרחוק של המישורים ליד מוזיאון האמנות ואתם רוצים לוותר על ההליכה חזרה, אוטובוסי RTC של העיר נוסעים לאורך גראנד אלה ורנה־לבק; השתמשו במתכנן המסלולים של RTC לקווים העדכניים.

הטיילת, המישורים, האנדרטאות והסיור בפרלמנט לא עולים כלום. אם אתם בוחרים עצירה אחת בתשלום, שתהיה המצודה, שאי אפשר לראות אותה בשום דרך אחרת.

בטיס התיש, הקמע של הגדוד ה־22 המלכותי, מופיע בטקס החלפת המשמר בקיץ, ובדרך כלל זה מספיק כדי לכבוש ילדים קטנים. המישורים עצמם מושלמים לתת לילדים לרוץ בין האנדרטאות, ובחורף הפארק משמש למזחלות ולסקי מישורים.

קנו ארוחת צהריים בעיר העתיקה ואכלו אותה על הדשא מעל הנהר; בתוך הפארק יש מעט אפשרויות אוכל. בערב, גראנד אלה שבין הפרלמנט למישורים מלאה במרפסות של מסעדות, עמוסה ומתומחרת לתיירים, אבל מקום תוסס לסיים בו את היום.

לינה בתוך החומות שמה את תחילת המסלול ממש מול הדלת. שכונת מונקאלם, לאורך הצד הצפוני של המישורים סביב שדרת קרטייה, שקטה יותר, מגורית, ובמרחק הליכה גם מהפארק וגם מהעיר העתיקה.

בטיילת המושלים יש קטעים ארוכים של מדרגות תלולות עם תהום בצד אחד. היא לא מתאימה לעגלות או למי שמתקשה בהליכה; הם צריכים לעלות בקוט דה לה סיטדל, שמגיע לאותה נקודה בכביש.