וולקנו ביי: יום מתחת להר הגעש

עונת הפארק היא בערך מרץ עד אוקטובר — מחוץ לה, פלורידה באמת קרירה מדי ליום רטוב. בקיץ מעמיסים את היום קדימה: סופות רעמים כמעט יומיות אחר הצהריים סוגרות את המגלשות זמנית, ושעות הבוקר הן החצי הרגוע והאמין.

וולקנו ביי מוכר כניסה משלו ומופיע גם במבני כרטיסים רב־פארקיים לצד שאר השערים של יוניברסל — בדקו מה תקף כרגע לפני שקונים בנפרד. בימי שיא של קיץ הפארק יכול להתמלא עד קיבולת, אז קונים מראש ולא בשער.

צמיד הטאפו־טאפו הוא כל האסטרטגיה: מקישים על המגלשה עם ההמתנה הארוכה ברגע שמגיעים, ואז שוחים, צפים או אוכלים עד שהוא רוטט. מחזיקים מקום וירטואלי אחד בכל רגע, אז תמיד תהיו רשומים למשהו — צמיד ריק הוא זמן מבוזבז.

המלונות של יוניברסל יושבים על אותו קמפוס, דקות מוולקנו ביי, עם גישה ברגל או בסירה לסיטיווק בערב — ובחלק מהמלונות היוקרתיים באתר כלול יוניברסל אקספרס לימי הפארקים שמסביב. אינטרנשיונל דרייב, ממש בחוץ, היא האלטרנטיבה החסכונית.

האוכל בפארק נוטה לטרופי — פוקה, צלעות, קינוחי קוקוס ואננס — והוא טוב יותר ממה שאוכל של פארק מים חייב להיות. לארוחת ערב מתייבשים ונותנים לסיטיווק שבקמפוס הראשי לטפל בערב.

ריבר וילג׳ הוא אזור הילדים האמיתי — מגלשות רפסודה משפחתיות, מתקני מים רדודים בקנה מידה של שחיינים קטנים, וגישה קלה לנהר העצלן. וסטים לשחייה בהשאלה חינם, ושולי לגונת הגלים נשארים עדינים גם כשהאמצע מתנדנד.

וולקנו ביי יושב על הקמפוס הראשי של יוניברסל אורלנדו ליד כביש I-4; חונים בחניוני הריזורט ושאטל קצר או מסלול הליכה מביאים אתכם לשער. הוא משתלב טבעי עם יום פארק לפני או אחרי — הרגליים מתאוששות בזמן שצפים.

טה־אווה הוא לא נהר עצלן — זה ערוץ מים לבנים מהיר שרוכבים בו עם וסט חובה, והוא מצדיק את השם. עשו אותו מוקדם כשאתם רעננים, ושלחו שחיינים עייפים לקופיקו וואי, שם הזרם עושה את העבודה.