חציית טונגרירו האלפינית

החצייה עוברת מדרום לצפון, ממנגטפופו לקטטהי, כך שרכב שתשאירו בכל אחד מהקצוות יהיה בצד הלא נכון. בעונה, מנגטפופו הפך בפועל לנקודת הורדה לשאטלים בלבד — חניה עצמאית שם מוגבלת מאוד ופקחים באמת בודקים — אז כמעט כולם מזמינים שאטל מוואקפאפה, נשיונל פארק וילג’, טורנגי או טאופו. בדקו את כללי החניה העדכניים באתר DOC לפני שאתם בכלל שוקלים להגיע ברכב.

זהו נוף געשי פעיל ומסלול אלפיני חשוף לחלוטין — מזג האוויר יכול להתהפך תוך דקות. בדקו את רמת ההתרעה הגעשית ואת תחזית ההר באותו בוקר ממש, והיו מוכנים לוותר לפני הרד קרייטר אם התנאים מידרדרים.

קיץ נטול שלג הוא העונה להולכים. מחוץ לה החצייה הופכת לטיול אלפיניסטי אמיתי שדורש גרזן קרח, קרמפונים וניסיון — לא גרסה קשה יותר של אותה הליכה, אלא ספורט אחר.

אין מים אמינים ואין מחסה ממזג אוויר בקטע המרכזי החשוף. קחו את כל המים והאוכל ליום, ושכבות חמות ואטומות למים גם מתחת לשמיים כחולים.

הנקודה הגבוהה היא הרד קרייטר ב-1,886 מ’, והירידה ממנו לאגמי האמרלד היא על חצץ געשי תלול ורופף — רוב ההחלקות קורות שם, לא בעלייה. האטו בדיוק כשהנוף הכי מסיח את הדעת.

יציאה מוקדמת מזכה באוויר שקט יותר על החצייה החשופה, מרווח ביטחון לפני השאטלים האחרונים, ואת אגמי האמרלד בשיא צבעם לפני שההמונים מגיעים מהאוטובוסים המאוחרים.

DOC מפעילים מערכת הרשמה חינמית לחצייה, והזמנת שאטל נחשבת כהרשמה. הערך האמיתי הוא מה שמגיע איתה: המפעילים מבטלים יציאות כשהרוח על רכס הרד קרייטר נהיית מסוכנת, והנוהג המקובל הוא להעביר אתכם ליום אחר או להחזיר כסף. המקומיים מתייחסים ליום חצייה שבוטל כדבר שבשגרה — תכננו יום רזרבה ולא תפסידו כלום.

שבטי נגאטי טוּווהארטואה ונגאטי היקאירו מבקשים מהמבקרים לא לגעת ולא להיכנס לאף אחד ממקווי המים, כולל אגמי האמרלד והאגם הכחול. זה גם כלל פרקטי: הצבעים מגיעים ממינרלים געשיים מומסים, כך שאלה ממילא לא היו מי שתייה או שחייה. אכלו צהריים מעל האגמים, לא לצידם.

הטיפוסים הישנים אל נגאורוהואה ואל פסגת טונגרירו כבר לא מסומנים: השבטים המקומיים רואים בפסגות טאבו ומבקשים מהמטיילים לא לטפס עליהן, ו-DOC הסירו את השילוט והמוטות ב-2017. פקחים ונציגי השבטים עומדים לא פעם ליד נקודות ההסתעפות הישנות כדי להסביר למה. החצייה עצמה היא החוויה ברמה עולמית — התייחסו לפסגות כאל נוף.

בערך ממאי עד אוקטובר מפעילי השאטלים בודקים שיש עליכם את הציוד האלפיני המחייב, ויסרבו לקחת אתכם בלעדיו. רובם משכירים גרזני קרח וקרמפונים יחד עם הזמנת השאטל — הדרך הקלה ביותר להשיג ציוד כבד בלי לטוס איתו.