הר פוג'י בשביל יושידה

הבקתות, האוטובוסים ומתקני הפסגה של מסלול יושידה פועלים מתחילת יולי עד תחילת ספטמבר. מחוץ לתאריכים האלה ההר סגור לכל דבר ועניין — אין בקתות, אין שירותים, והתנאים מסוכנים באמת.

קצב היומיים תלוי במיטה בגובה כ-3,100 מ’, והמיטות אוזלות — ולינה על ההר מחוץ לבקתות אינה מקובלת. הזמינו את הבקתה לפני כל דבר אחר, ואז סדרו את האוטובוסים סביבה.

בעונה יוצאים אוטובוסים ישירים מטוקיו (שינג’וקו) ומתחנת קוואגוצ’יקו לתחנה החמישית של קו סובארו בגובה 2,305 מ’. לא צריך רכב — והתחנה החמישית היא נקודת פתיחה טובה בהרבה מכל תחילת מסלול נמוכה יותר.

אתם מגיעים באוטובוס ל-2,305 מ’ בקפיצה אחת. הקדישו לפחות שעה בתחנה החמישית לאכילה והסתובבות לפני שמתחילים לעלות — זה מפחית באופן מורגש את סבל הגובה גבוה יותר על ההר.

העלייה והירידה במסלול יושידה הן בשבילים נפרדים, ובאמצע הירידה מתפצלים שבילי יושידה וסובאשירי. פספוס הפיצול המסומן ישאיר אתכם בצד הלא נכון של ההר — טעות הפוג’י הקלאסית.

שער הפסגה של המסלול הוא לא הנקודה הגבוהה ביפן: הפסגה האמיתית, קנגמינה בגובה 3,776 מ’, יושבת מעבר להקפת שפת הלוע. אם מזג האוויר והכוחות מאפשרים אחרי זריחת הגוראיקו — הקיפו את הלוע. זה הגג האמיתי של המדינה.

גם באוגוסט, ההמתנה לזריחה ליד הפסגה קרה ורוחית עד כאב. שכבות חמות, כפפות, פנס ראש לדחיפה שלפני השחר ומזומן לבקתות — אלה הדברים החיוניים.