מוזיאון מורס ווינטר פארק: היום האנטי־פארקים

העיירה נבנתה, פשוטו כמשמעו, כאתר נופש חורפי, וחצי היום של שוטטות ושיט הכי טוב בחודשים הקרירים. בקיץ עשו את המוזיאון בצהריים ואת השיט והשדרה בבוקר או לקראת ערב.

שיט הנוף פועל בסירות פונטון קטנות ולא יכול לקלוט קהל בבת אחת, אז השאירו מרווח באחר הצהריים או הגיעו מוקדם. מוזיאון מורס כמעט אף פעם לא בעיית תפוסה, אבל בדקו ביומן שלו ערבים מיוחדים.

וינטר פארק במרחק נסיעה של 20 עד 30 דקות מבסיס באיי־דרייב או באזור דיסני — אין צורך לעבור מלון בשבילה. תתייחסו אליה כיום הרגוע של אמצע הטיול בין ימי פארקים; בימי חול רכבת הסאנרייל מדאונטאון אורלנדו מוותרת על הרכב לגמרי.

השדרה מלאה בתי קפה על המדרכה ומסעדות של ממש מול מדשאת הסנטרל פארק. תבנו את היום סביב ארוחת צהריים אחת ארוכה ולא לחוצה — זה היום שבו לא אוכלים משהו מטוגן בתור.

שעה על פונטון בין אגמים ותעלות צרות מחזיקה ילדים טוב יותר מכל גלריה, אז עגנו את היום שלהם עליה. במורס, הזוהר של הקפלה קונה עשר דקות אמיתיות של פה פעור גם מילדים צעירים; קצבו את השאר בהתאם.

בימי חול רכבת הסאנרייל מגיעה לתחנת וינטר פארק, רחוב אחד מפארק אבניו — היציאה הנדירה באורלנדו בלי נהיגה. אחרת זו נסיעה פשוטה צפונית־מזרחית על האיי־4; מרגע שחניתם, כל היום ברגל.

הקמפוס שעל המים של קולג׳ רולינס בקצה הדרומי של השדרה פתוח למטיילים ויפה באמת — חצרות בסגנון ספרדי־ים־תיכוני מעל אגם וירג׳יניה. את קו החוף שלו כבר ראיתם מהסירה; לראות אותו ברגל סוגר את המעגל.

האגמים יפים, אבל התעלות הצרות שנחפרו ביניהם, מנהרות של אלונים, הן מה שאנשים זוכרים — קרוב מספיק לגעת בשרכים. שבו בצד שהקפטן ממליץ עליו והשאירו את המצלמה בחוץ דווקא בין האגמים, לא רק עליהם.