התחילו בהליכה במונטריאול העתיקה מפלאס ד’ארם: בזיליקת נוטר-דאם, השרידים מתחת לפואנט-א-קאייר, רחוב סן-פול המרוצף, פלאס ז’אק-קרטייה ושוק בונסקור, עם סיום בנמל הישן. אחר הצהריים, עלו על תעלת לשין בקצה המערבי של הנמל הישן. התעלה נפתחה ב־1825, נסגרה לשיט מסחרי ב־1970 והיא היום אתר היסטורי לאומי של פארקס קנדה, ולאורכה שביל סלול שהוא מהמקומות האהובים בעיר להליכה ולרכיבה. לכו או שכרו BIXI ועקבו אחריה מערבה על פני מפעלים ולופטים שהוסבו, כשלושה וחצי קילומטרים, עד שוק אטווטר, אולם השוק בסגנון ארט דקו מ־1933 שעל שפת המים, בשביל גבינות, לחם ופירות לאכול על גדת התעלה. תחנת המטרו אטווטר במרחק הליכה קצר. אם הזמנתם את AURA בבזיליקה, חזרו למונטריאול העתיקה למופע הערב.
מונטריאול ב־3 ימים
שלושה ימים בקצב נכון: העיר העתיקה ותעלת לשין, יום על ההר שמסתיים באורטוריום של סן-ז'וזף, והליכה מהשוק ועד הבייגלס דרך איטליה הקטנה, מייל אנד והפלאטו, עם הפארק האולימפי כחלופה ליום גשום.
שלושה ימים הם האורך הנכון לביקור ראשון במונטריאול. זה מספיק כדי לראות כמו שצריך את שלושת הפנים של העיר (העיר העתיקה הקולוניאלית הצרפתית שליד הנהר, ההר שבמרכז, והשכונות שבהן אנשים באמת חיים) בלי להפוך את הטיול לרשימת סימונים. מונטריאול היא עיר שמתגמלת הליכה ואכילה יותר מאשר איסוף אתרים, והתוכנית בנויה בדיוק סביב זה: כל יום הוא אזור אחד, ברגל, והמטרו עושה את הקפיצות הארוכות.
המבנה פשוט. יום 1 הוא הנהר: מונטריאול העתיקה בבוקר ושביל תעלת לשין עד שוק אטווטר אחר הצהריים. יום 2 הוא ההר: הדרך של אולמסטד מעל הר מון רויאל אל התצפית הטובה בעיר, ואז אל האורטוריום של סן-ז’וזף לשקיעה. יום 3 הוא השכונות: ארוחת בוקר בשוק ז’אן-טאלון באיטליה הקטנה, ואז דרומה ברגל דרך מאפיות הבייגל של מייל אנד ורחובות המדרגות של הפלאטו. אם יורד גשם, או שאתם עם ילדים, החליפו את יום 3 בפארק האולימפי ובארבעת המוזיאונים של ‘מרחב לחיים’, שרובם מקורים.
מונטריאול היא עיר דוברת צרפתית שבה כמעט כולם מדברים גם אנגלית. פתחו כל שיחה ב’בונז’ור’ ותנו לצד השני לבחור את השפה; זו הדרך הקלה ביותר לקבל יחס טוב. הקיץ הוא עונת הפסטיבלים, ופסטיבל הג’אז ו’רק בשביל הצחוק’ מהגדולים שבהם, אז הזמינו חדר מוקדם אם התאריכים שלכם חופפים. בחורף התוכנית עדיין עובדת, אבל החליפו את התעלה ואת ההליכות הארוכות בעיר התת-קרקעית, במוזיאונים ובפארק האולימפי, והתלבשו ברצינות לקור.
יום אחרי יום
העבירו את הבוקר בהליכה לפסגת הר מון רויאל: במעלה דרך הסרפנטינות של פרדריק לאו אולמסטד מאנדרטת קרטייה, אל הצלב המואר, אגם הבונים ותצפית קונדיארונק, הנוף שעל כל גלויה של מונטריאול. אכלו צהריים בביתן אגם הבונים או בפיקניק על המדשאות. אחר הצהריים, עברו לפסגה המערבית של ההר אל האורטוריום של סן-ז’וזף; זו גבעה נפרדת, אז קחו אוטובוס או מונית במקום לנסות ללכת. טפסו בהדרגה מהקפלה הקטנה הראשונה של האח אנדרה ועד הכיפה הגדולה, וסיימו על המרפסת כשהשמש שוקעת מעל מערב העיר. תחנת המטרו קוט-דה-נז’, בקו הכחול, תחזיר אתכם לעיר, והמסעדות לאורך דרך קוט-דה-נז’ הן ארוחת ערב קלה.
סעו במטרו לז’אן-טאלון או לדה קסטלנו והתחילו בשוק ז’אן-טאלון באיטליה הקטנה, שפועל מאז 1933 והוא מהשווקים הפתוחים הגדולים בצפון אמריקה; ממאי עד אוקטובר כ־300 דוכנים, רובם של חקלאים מקומיים, ממלאים את הארקדות. נשנשו את ארוחת הבוקר, ואז לכו דרומה אל מייל אנד והתחילו את ההליכה בפלאטו ובמייל אנד מהקצה הצפוני שלה: קודם דו-קרב הבייגלס בין סן-ויאטור לפיירמאונט, אחר כך במורד שדרת סן-לורן לבשר מעושן בשוורץ, לאורך רחובות המדרגות של שדרת דולות’ אל פארק לה פונטן, והלאה לכיכר סן-לואי ולתחנת המטרו שרברוק. חלופה ליום גשום או למשפחות: העבירו את היום בפארק האולימפי ו’מרחב לחיים’: הגן הבוטני והאינסקטריום, המגדל הנטוי של האצטדיון האולימפי מ־1976, הביודום ומופע בפלנטריום.
תגובות
התחברו כדי להצטרף לשיחה.
אין עדיין תגובות — היו הראשונים.