הקפת חצץ נוחה ממרכז המבקרים החוצה לאורך המים הפתוחים, על פני שדות ההאכלה שבהם נאספים העגורים, אל תוך המסתורים המקורים, וחזרה דרך הביצה המשוקמת.
מקטעים
- החוצה אל המים
מרכז המבקרים → החוף הצפוני
שביל חצץ מישורי
שביל מפולס מוביל ממרכז המבקרים דרך מצללות קנים ואקליפטוסים אל המים הפתוחים. אנפות, שקנאים, לבניות וקורמורנים עובדים ברדודים; רכס נפתלי ניצב במערב והחרמון סוגר את העמק בצפון. כ־45 דקות.
- נתיב הנדידה והאיים
החוף הצפוני → החוף המזרחי
דרך לצד האגם
השביל נצמד לחופו של האגם המשוחזר — כקילומטר רבוע של מים ובו איים שנבנו במכוון לקינון. העמק הזה הוא צוואר בקבוק בנתיב הנדידה הגדול אירופה–אפריקה, ומעריכים שכ־500 מיליון ציפורים חוצות אותו מדי שנה: דורסים, חסידות, עופות מים וציפורי שיר, נעים בלוח זמנים עתיק מכל גבול. כ־45 דקות.
-
שדות ההאכלה והעגוריםהחוף המזרחי → שדות העגורים
דרך שדות
בחורף זהו לב העניין. עשרות אלפי עגורים אפורים נאספים על השדות המוזנים — כ־30,000–40,000 ביום טוב, ציפורים שפעם היו ממשיכות לסודן ולאתיופיה ופשוט נשארות. מסוף נובמבר עד סוף מרץ מביא טרקטור כמה טונות של תירס ביום, מקח שמרחיק אותן מהיבולים שמסביב. בקיץ ריק. כשעה.
על המקום הזה
-
המסתורים המקוריםשדות העגורים → המסתורים הדרומיים
שביל עץ אל מסתורים מוסתרים
מסתורי עץ מוסווים מאפשרים לשבת במרחק מטרים מציפורים שהיו נמלטות משביל פתוח. שבו בשקט, אל תזוזו, וצפו בלהקות נכנסות עם דמדומים — אלפי עגורים צונחים אל המים בבת אחת, קוראים כל הדרך למטה. חצי השעה הטובה ביותר של היום. כ־45 דקות.
על המקום הזה
-
הביצה המשוקמת וחזרההמסתורים הדרומיים → מרכז המבקרים
שביל עץ ושביל חצץ
סוגרים את המעגל דרך הביצה שהוצפה מחדש — גומא פפירוס, קנה וכבול חשוף, רסיס מכוון של בית הגידול שהייבוש של שנות החמישים מחק. אי־שם כאן חיה אילנית החולה, שהוכרזה כנכחדת ב־1996 והתגלתה מחדש ב־2011: הסיבה שהשבר הזה חשוב. כ־30 דקות.
על המקום הזה
עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן הוא מין חסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים, אנדמי לאגם החולה, אשר נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 ועד לגילויו מחדש בשנת 2011. בינואר 2018 אוכלוסייתו הוערכה במאות בודדות.
קראו עוד בוויקיפדיה ↗צילום: עוזי פז · CC BY 2.5
Comments
Sign in to join the conversation.
No comments yet — be the first.