← כל המסלולים
טרק Upper Galilee — Hula Valley, Israel

אגמון החולה — עגורי עמק החולה

מסלול מישורי סביב האגם המשוקם בעמק החולה, אחד מצווארי הבקבוק הגדולים של נתיב הנדידה אירופה–אפריקה, שבו עשרות אלפי עגורים אפורים חורפים במרחק מטרים ספורים ממסתור מקורה.

אגמון החולה — עגורי עמק החולה
צילום: Jotpe · CC BY-SA 4.0
משך
1 ימים
מרחק
8.5 km
טיפוס
20 m
רמת קושי
קל
עונה מומלצת
נובמבר–מרץ בשביל מופע העגורים, כשעשרות אלפי עגורים אפורים חורפים על האגם; מסוף פברואר הלהקות מידללות ועולות צפונה, ובקיץ ההצגה נגמרה

עמק החולה יושב בבקע הסורי־אפריקני, המשפך שדרכו נדחסות פעמיים בשנה הציפורים הנעות בין אירופה, אסיה ואפריקה. מעריכים שכ־500 מיליון ציפורים נודדות חולפות בעמק מדי שנה. אין בישראל מקום אחר שבו היקף הנדידה גלוי כל כך לעין משביל חצץ שטוח.

אגם שיובש, וחלקו הוחזר. אגם החולה וביצות הקדחת שסביבו יובשו בין 1951 ל־1958 — הירדן הועמק, תעלות נחפרו, הכבול נחשף לאוויר. הפרויקט נזכר כאחד ממפעלי ההנדסה המכוננים של המדינה, ומאוחר יותר גם כאחת מטעויותיה האקולוגיות היקרות ביותר: הכבול התחמצן ובער, סופות אבק עלו, חומרי הזנה נשטפו אל הכינרת, ומין אנדמי — אילנית החולה — נמחק כנכחד. שמורה קטנה הופרשה ב־1963, ובשנות התשעים הוצף מחדש בכוונה שטח נוסף. אותו אגם משוחזר — כקילומטר רבוע, עם איים שנבנו לקינון — הוא אגמון החולה. הוא אינו אגם החולה הישן. הוא שבר, מהונדס, והוא עובד: אילנית החולה צצה שוב ב־2011, חיה.

העגורים הם עונתיים — סתיו וחורף בלבד. זו עיקר הביקור וזה מה שחשוב לא לפספס. העגורים האפורים מגיעים מנובמבר, ועשרות אלפים מהם חורפים כאן במקום להמשיך לאפריקה; הספירות מגיעות לכ־30,000–40,000 ציפורים ביום טוב. מסוף נובמבר עד סוף מרץ מוזנים השדות בכמה טונות של תירס ביום, עסקה שנועדה להרחיק את הציפורים מיבולי החקלאים — ודווקא מבצע ההאכלה הזה הוא שמחזיק את הלהקות מול העיניים. מסוף פברואר הן מתחילות להיסחף צפונה. בואו ביוני, ותצעדו סביב אגם יפה בלי עגור אחד.

איך מגיעים. אגמון החולה שוכן סמוך לכביש 90 בגליל העליון, בין ראש פינה לקריית שמונה. הכניסה בתשלום. אפשר לצעוד את ההקפה, לשכור אופניים או רכב גולף, או לעלות על עגלת הטרקטור — שהעגורים מתעלמים ממנה, כי היא נראית להם כמו המכונה שמאכילה אותם.

כדאי לדעת:

יום 1

הקפת האגמון

מרכז המבקרים של אגמון החולה → מרכז המבקרים של אגמון החולה 8.5 km ↑ 20 m
נווטו ביום הזה

הקפת חצץ נוחה ממרכז המבקרים החוצה לאורך המים הפתוחים, על פני שדות ההאכלה שבהם נאספים העגורים, אל תוך המסתורים המקורים, וחזרה דרך הביצה המשוקמת.

מקטעים

  1. החוצה אל המים 2 km ↑ 5 m 📍 מפה

    מרכז המבקרים → החוף הצפוני

    שביל חצץ מישורי

    שביל מפולס מוביל ממרכז המבקרים דרך מצללות קנים ואקליפטוסים אל המים הפתוחים. אנפות, שקנאים, לבניות וקורמורנים עובדים ברדודים; רכס נפתלי ניצב במערב והחרמון סוגר את העמק בצפון. כ־45 דקות.

  2. נתיב הנדידה והאיים 2.5 km ↑ 5 m 📍 מפה

    החוף הצפוני → החוף המזרחי

    דרך לצד האגם

    השביל נצמד לחופו של האגם המשוחזר — כקילומטר רבוע של מים ובו איים שנבנו במכוון לקינון. העמק הזה הוא צוואר בקבוק בנתיב הנדידה הגדול אירופה–אפריקה, ומעריכים שכ־500 מיליון ציפורים חוצות אותו מדי שנה: דורסים, חסידות, עופות מים וציפורי שיר, נעים בלוח זמנים עתיק מכל גבול. כ־45 דקות.

  3. שדות ההאכלה והעגורים
    שדות ההאכלה והעגורים 2 km ↑ 5 m 📍 מפה

    החוף המזרחי → שדות העגורים

    דרך שדות

    בחורף זהו לב העניין. עשרות אלפי עגורים אפורים נאספים על השדות המוזנים — כ־30,000–40,000 ביום טוב, ציפורים שפעם היו ממשיכות לסודן ולאתיופיה ופשוט נשארות. מסוף נובמבר עד סוף מרץ מביא טרקטור כמה טונות של תירס ביום, מקח שמרחיק אותן מהיבולים שמסביב. בקיץ ריק. כשעה.

    על המקום הזה

    עגור אפור הוא עוף ממשפחת העגוריים.

    קראו עוד בוויקיפדיה ↗

    צילום: Andreas Trepte · CC BY-SA 2.5

  4. המסתורים המקורים
    המסתורים המקורים 1 km ↑ 0 m 📍 מפה

    שדות העגורים → המסתורים הדרומיים

    שביל עץ אל מסתורים מוסתרים

    מסתורי עץ מוסווים מאפשרים לשבת במרחק מטרים מציפורים שהיו נמלטות משביל פתוח. שבו בשקט, אל תזוזו, וצפו בלהקות נכנסות עם דמדומים — אלפי עגורים צונחים אל המים בבת אחת, קוראים כל הדרך למטה. חצי השעה הטובה ביותר של היום. כ־45 דקות.

    על המקום הזה

    עגור אפור הוא עוף ממשפחת העגוריים.

    קראו עוד בוויקיפדיה ↗

    צילום: Andreas Trepte · CC BY-SA 2.5

  5. הביצה המשוקמת וחזרה
    הביצה המשוקמת וחזרה 1 km ↑ 5 m 📍 מפה

    המסתורים הדרומיים → מרכז המבקרים

    שביל עץ ושביל חצץ

    סוגרים את המעגל דרך הביצה שהוצפה מחדש — גומא פפירוס, קנה וכבול חשוף, רסיס מכוון של בית הגידול שהייבוש של שנות החמישים מחק. אי־שם כאן חיה אילנית החולה, שהוכרזה כנכחדת ב־1996 והתגלתה מחדש ב־2011: הסיבה שהשבר הזה חשוב. כ־30 דקות.

    על המקום הזה

    עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן הוא מין חסר זנב קטן ממשפחת העגולשוניים, אנדמי לאגם החולה, אשר נחשב לנכחד מאז שנות ה-50 ועד לגילויו מחדש בשנת 2011. בינואר 2018 אוכלוסייתו הוערכה במאות בודדות.

    קראו עוד בוויקיפדיה ↗

    צילום: עוזי פז · CC BY 2.5

Comments