אלטה ויה 1 — דרך הרכס הקלאסית של הדולומיטים

הריפוג’ים פתוחים בערך מסוף יוני עד סוף ספטמבר וחובה להזמין מראש בעונה; חצי פנסיון (ערב, לינה, בוקר) הוא הסטנדרט. קחו מזומן, אטמי אוזניים וליינר לשק שינה — שלושת הדברים שכל הולך AV1 מתחרט שלא ארז.

מזג האוויר בגובה מתהפך מהר, וסופות רעמים של אחר הצהריים הן חתימת הדולומיטים. צאו עם אור ראשון, שאפו לרדת מהמעברים החשופים עד תחילת אחר הצהריים, ובדקו את התחזית בכל בקתה לפני שמתחייבים לקטע הבא.

הירידה דרך מנהרות המלחמה של לגאצואי חשוכה מספיק כדי להצריך פנס ראש, והירידות הסלעיות הארוכות מענישות ברכיים — מקלות הליכה מחזירים את ההשקעה כבר ביום השני.

לגאצואי וצ’ינקווה טורי הם מוזיאונים פתוחים של מנהרות וחפירות מחזית ההרים של מלחמת העולם הראשונה. הקדישו שעה לחקור אותם — זו ההיסטוריה הצורבת ביותר שתמצאו על שביל אלפיני.

לתחילת המסלול באגם בראייס מגיעים באוטובוס מדוביאקו/טובלך (חיבורים מבולצאנו ומקורטינה). המסלול מסתיים ליד בלונו, עם רכבות ואוטובוסים לוונציה — חצייה חד-כיוונית עם לוגיסטיקה קלה באמת בשני הקצוות.

העונה נקבעת לפי פתיחת הריפוג’ים והתנקות המעברים הגבוהים. בתחילת יולי עוד יש כתמי שלג במדרונות הצפוניים; ספטמבר מביא בקתות שקטות יותר ואור חד יותר.

מים אמינים בין הבקתות נדירים ברמות האבן — ארץ הקארסט בולעת נחלים. מלאו בכל ריפוג’יו ושאו לפחות שני ליטרים בקטעים הארוכים.