מהיי פארק להמבר: פריחת הדובדבן ושפת האגם

פריחת הסאקורה מגיעה לשיא בדרך כלל בסוף אפריל או בתחילת מאי ונמשכת רק ארבעה עד עשרה ימים, לפי מזג האוויר; העירייה ומרכז הטבע של היי פארק מפרסמים עדכוני פריחה בכל אביב. השבוע הזה מרהיב ועמוס מאוד. לאותה הליכה עם מקום לנשום, בואו ביום חול במאי, ביוני או בספטמבר, או באוקטובר כשסוואנת האלונים מחליפה צבע.

תחנת היי פארק בקו 2 נמצאת מעבר לרחוב בלור מול השער הצפוני של הפארק; גם תחנת קיל מתאימה. הפארק סגור לרכבים בסופי שבוע ובחגים ולאורך כל שיא הפריחה, אז אל תתכננו להגיע ברכב. בסוף, חשמלית 501 קווין נוסעת לאורך לייק שור בולוורד ווסט ליד פארק המבר ביי וחוזרת לכיוון מרכז העיר; בדקו ב־TTC את המסלול העדכני.

בשיא הפריחה המדרון מעל גרנדייר פונד מתמלא עד אמצע הבוקר, במיוחד בסופי שבוע. הגיעו עם הזריחה או ביום חול לפני שעות העבודה, והעצים יהיו כמעט רק שלכם, עם אור רך על המים. שעות הערב המאוחרות הן החלון השני הכי טוב.

בהיי פארק יש גן חיות קטן בחינם, עם חיות כמו ביזונים וקפיבארות, ואת מגרש ההרפתקאות ג׳יימי בל, מגרש משחקים גדול מעץ בסגנון טירה. שניהם באמצע הפארק, סטייה קצרה מזרחה מגרנדייר פונד. עם ילדים קטנים, סיימו בקולבורן לודג׳ ודלגו על חצי החוף.

כשג׳ון ג׳ורג׳ הווארד מסר את האחוזה לעירייה ב־1873, אחד התנאים שלו היה שלא יוגש כאן אלכוהול, והיי פארק נשאר הפארק היבש של טורונטו. ארזו פיקניק מהסוג הלא אלכוהולי; בית הקפה גרנדייר בתוך הפארק וכפר בלור ווסט ממש מצפון משלימים את השאר.

לפני ההליכה, בכפר בלור ווסט, ממש מערבית לפארק לאורך רחוב בלור, יש מאפיות ובתי קפה; שדרת רונססוואלס, בצד המזרחי של הפארק, היא מרחובות האוכל השכונתיים הנעימים בעיר. בתוך הפארק, בית הקפה גרנדייר נמצא ליד עצי הדובדבן. בחצי של החוף אין הרבה מעבר לדוכני חטיפים עונתיים.

לינה במרכז העיר מתאימה, כי קו 2 מביא אתכם לכאן בכעשרים דקות. אם אתם רוצים להתעורר ליד הפארק בשביל ביקור פריחה עם הזריחה, חפשו דירות ובתי הארחה קטנים ברונססוואלס, בכפר בלור ווסט או בג׳אנקשן.

על שפת האגם לרוב קר יותר בכמה מעלות והרבה יותר סוער מאשר בפארק, במיוחד באביב. קחו שכבה נוספת לחצי השני. המסלול כולו סלול או על שביל דחוס ומתאים לעגלות.