ערוצי עמק הדון: מהבלטליין לבריק וורקס ובמורד הדון

הערוצים במיטבם מסוף ספטמבר עד סוף אוקטובר, כשהאדרים מאדימים, ובשבת בבוקר פועל שוק האיכרים של אברגרין בריק וורקס (בדקו שעות עדכניות באתר של אברגרין). האביב יפה גם הוא, אבל הדון התחתון מוצף אחרי גשם כבד; הקיץ ירוק, מוצל ולח.

מתחילים בתחנת דייוויסוויל בקו 1 ומסיימים בתחנת ברודוויו בקו 2, כך שאין רכב לחזור אליו. אברגרין מפעילה גם אוטובוס הסעות חינם בין תחנת ברודוויו לבריק וורקס, וקו 28 של ה־TTC יורד לאורך ביוויו מדייוויסוויל; שניהם שימושיים אם רוצים לעשות רק חצי מהמסלול. בדקו לוחות זמנים לפני שאתם סומכים עליהם.

שביל הדון התחתון עובר במישור ההצפה ונסגר כשהנהר עולה; הבריק וורקס עצמו הוצף קשות ביולי 2024. אחרי גשם כבד בדקו את הודעות השבילים של עיריית טורונטו, ולעולם אל תלכו דרך מים על השביל. הדון התחתון הוא גם ציר אופניים עמוס, אז שמרו ימינה והקשיבו לפעמונים.

הבריק וורקס היא עצירת הצהריים הטבעית, עם בית קפה, ובשבת גם שוק האיכרים. לאורך שבילי הערוץ ובדון התחתון אין מה לקנות, אז קחו מים. בסוף, הדנפורת׳, ממש ליד תחנת ברודוויו, היא אחד מרחובות האוכל הגדולים של טורונטו.

עם ילדים, קצרו את ההליכה לקטע של הבלטליין וערוץ מור פארק וסיימו בבריק וורקס, שיש בה גן ילדים ובריכות מחצבה לחקור, ואז עלו על ההסעה לברודוויו. שביל הערוץ רחב, מוצל וברובו בירידה.

הדופן הצפונית של המחצבה הישנה היא אתר גאולוגי מוגן: השכבות החשופות שלה עוברות מסלע קדום, דרך כמה עידני קרח, ועד החולות של אגם הקרח איירוקוויס. לכו לחלק האחורי של גן המחצבה והביטו למעלה; מעט ערים מחזיקות בתוך תחומן תיעוד קריא כל כך של עידני הקרח האחרונים.

כל מלון במרכז העיר מתאים, כי שני הקצוות על הרכבת התחתית. בשביל אופי, חפשו מלונות קטנים ודירות סביב ריברדייל והדנפורת׳ ליד הסיום, או סביב יונג׳ ואגלינטון ליד ההתחלה.

הבלטליין והדון התחתון הם שבילים מוסדרים, ושביל הערוץ עשוי אדמה דחוסה וחצץ; נעלי הליכה רגילות מספיקות. בחורף לא כל השבילים מפונים, אז קחו דורבנות נעליים לערוץ מור פארק ולשביל הזיגזג של צ׳ורלי פארק.