הר ארבל: המצוק שמעל הכנרת

הר ארבל מגיע בקושי ל־181 מטר מעל פני הים, וזה נשמע כמו כלום — עד שנזכרים שהכנרת שמתחתיו יושבת כ־200 מטר מתחת לפני הים. התוצאה היא מצוק שצונח כ־380 מטר בנפילה אחת נקייה, ותצפית פסגה שמכילה בבת אחת כמעט את כל הגליל.

המסלול ניגש אליו בדרך הישרה: הליכה נוחה מדרום, ואז ישר מעבר לקצה. הירידה אינה טכנית, אבל היא תלולה וחשופה, ובמקומות שבהם הסלע לבדו לא מספיק קבועים בו שלבי ברזל וכבלים. מתחת לשפה נמצאות מערות ארבל — חללים טבעיים שמורדים יהודים הרחיבו לבתי מצוק בימי בית שני, ושמאוחר יותר נסגרו בחומה בידי הדרוזים למבצר שהערבים קראו לו קלעת אבן מען. משם סדרת סרפנטינות מורידה אתכם אל העמק ואל הכפר ואדי חמאם.

איך מגיעים. סעו למושב ארבל, צפונית־מערבית לטבריה, והיכנסו לגן הלאומי ארבל בראש ההר — הכביש מביא אתכם כמעט עד הפסגה. בלי רכב, קחו אוטובוס לטבריה ומונית לרבע השעה האחרונה. רוב המטיילים עושים את המסלול כמעגל בחזרה לחניון; אם אתם יורדים ויוצאים לוואדי חמאם, סדרו מראש איסוף.

אישורים וכרטיסים. בגן הלאומי ארבל נגבים דמי כניסה, והוא נסגר אחר הצהריים — צאו מוקדם מספיק כדי שהפקחים לא יחכו לכם.

כדאי לדעת:

קטע המצוק כולל טיפוס עם הידיים בעזרת שלבים וכבלים, והוא חשוף באמת. הוא אינו מתאים למי שלא נוח לו בגבהים, והוא רעיון גרוע עם ילדים קטנים או אחרי גשם, כשאבן הגיר נעשית חלקה.
אין צל ואין מים במצוק. בקיץ אגן הכנרת אכזרי — זה מסלול של חורף ושל עונות המעבר.
שביל ישראל ושביל ישו חוצים שניהם את הר ארבל, אז בסוף שבוע יפה תהיה לכם חברה.

יום 1

מעבר לקצה ומטה אל העמק

חניון הגן הלאומי ארבל → הכפר ואדי חמאם 6 km ↑ 350 m

נווטו ביום הזה

יום אחד שמתחיל על רמה נוחה, נשפך מעבר למצוק הדרמטי בגליל, ומסתיים בעמק שלמטה.

מקטעים

חציית הרמה 1 km ↑ 40 m 📍 מפה

חניון הגן הלאומי ארבל → שפת המצוק

רמה פתוחה, שביל עפר

חימום קל בעלייה מתונה על גב ההר, על פני חורבות היישוב היהודי ארבל ובית הכנסת שלו — שנבנה במאה ה־4, נבנה מחדש במאה ה־6, ושימש עד המאה ה־8. הרמה לא מרמזת במאום על מה שעומד לקרות. כ־25 דקות.

על המקום הזה

אַרְבֵּל הוא מושב עובדים בגליל התחתון ליד הכנרת והעיר טבריה בבקעת ארבל. המושב משתייך לתנועת המושבים והוא חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המקום נקרא כשם היישוב העתיק ארבל שחורבותיו, כולל בית כנסת יהודי, מצויות בקרבת שטחו של המושב.
קראו עוד בוויקיפדיה ↗
צילום: עדירל · CC BY-SA 3.0
תצפית הפסגה 0.5 km ↑ 20 m 📍 מפה

שפת המצוק → נקודת התצפית בארבל

ראש מצוק סלעי

הקרקע נגמרת והגליל נפתח. הכנרת כולה מונחת מתחתיכם, טבריה על חופה, רמת הגולן מתרוממת מעבר לגדה הרחוקה — וביום חורף בהיר, השלג של החרמון סוגר את האופק בצפון. שבו כאן קצת; בשביל זה באתם.

על המקום הזה

הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל ואגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל. בעבר סיפקה הכנרת כרבע מצריכת המים בישראל, אך בעקבות ירידת מפלס המים כתוצאה משנות בצורת שפקדו את ישראל, פחתה שאיבת המים מהאגם ומתקני ההתפלה היו לספק המים העיקרי. נכון לעשור השני של המאה ה-21 מספקת הכנרת בין 2 אחוזים מסך הצריכה ל־13 אחוזים. מפלס מי הכנרת משתנה תכופות על פי עונות השנה ובהתאם לשנים גשומות או שחונות ונמצא לרוב בתחום של 209 עד 212 מטרים מתחת לפני הים. בשנות בצורת נחשפים איים בכנרת עקב ירידת המפלס. הכנרת היא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם.
קראו עוד בוויקיפדיה ↗
צילום: Zachi Evenor and User:MathKnight · CC BY 2.0
הירידה בשלבים 0.8 km ↑ 0 m 📍 מפה

נקודת התצפית בארבל → בסיס המצוק העליון

סלע תלול וחשוף עם שלבי ברזל וכבלים

לב המסלול. השביל צונח ישר במורד הפן הצפוני, ובמקומות שבהם הסלע מזדקף נעוצים בגיר שלבי ברזל וכבלים להוריד את עצמכם בעזרתם. הקטע קצר אבל דורש ריכוז — פנו אל הסלע, קחו את הזמן, ושמרו על ידיים פנויות. כ־45 דקות.
המערות ומבצר המצוק 0.7 km ↑ 0 m 📍 מפה

בסיס המצוק העליון → קלעת אבן מען

מערות חצובות בפן המצוק

חללים טבעיים בקיר שאנשים הפכו למקלט ואחר כך למעוז: מורדים יהודים הרחיבו אותם לבתי מצוק עם בורות מים ומקוואות בימי בית שני, יוסף בן מתתיהו ביצר אותם במרד שנת 66 לספירה, ומאוחר הרבה יותר עלי בק, בנו של השליט הדרוזי פאח'ר א־דין השני, סגר אותם בחומה למבצר שעד היום נקרא קלעת אבן מען — 'מבצר בנו של מען'.
בסרפנטינות אל ואדי חמאם 3 km ↑ 0 m 📍 מפה

קלעת אבן מען → הכפר ואדי חמאם

שביל סרפנטינות אל העמק

סדרה ארוכה של סרפנטינות מתפתלת אל תוך העמק, כשמצוקי הר נִתַּאי ניצבים ממול, ומסתיימת בכפר הערבי ואדי אל־חמאם למרגלותיהם. מתחת להר שוכנת ח'רבת ואדי חמאם, חורבת יישוב קדום עם בית כנסת משלה. הביטו מעלה לפני שאתם עוזבים — מלמטה הקיר שזה עתה ירדתם בו נראה בלתי אפשרי.

על המקום הזה

ואדי אל-חמאם הוא ישוב ערבי בבקעת גינוסר, מצפון לטבריה, השייך למועצה אזורית אל-בטוף (البطوف).
קראו עוד בוויקיפדיה ↗
צילום: Ori~ · Attribution