הגראוס גריינד

השביל מוצל אבל לח, ואחר הצהריים בקיץ מחניק. צאו מוקדם ביום חול כדי להימנע מהשיירות על המדרגות הצרות. תמיד בדקו קודם את דף הסטטוס של מטרו ונקובר: השביל נסגר לעונה, בגלל מזג אוויר ובגלל עבודות.

החניה בתשלום בבסיס מתמלאת בסופי שבוע שמשיים. הסי־באס ואחריו קו 236 מלונסדייל קיי מורידים אתכם בנקודת ההתחלה, והרכבל מחזיר אתכם לאותה נקודה.

השביל חינמי, אבל כרטיס הירידה אינו אופציונלי, כי אסור לרדת ברגל. קנו אותו בדלפק שירות האורחים למעלה או מראש באינטרנט, ובדקו את המחיר העדכני באתר הרשמי.

נעלו נעלי ריצת שטח או נעלי הליכה קלות עם אחיזה טובה; הסלעים והשורשים חלקים כשהם רטובים. קחו חולצה יבשה או מעיל קל למעלה: אתם מגיעים ספוגים בזיעה, והפסגה קרירה בכמה מעלות מהעיר.

אין מים לאורך השביל. קחו לפחות ליטר, יותר בימים חמים, ומשהו מלוח. בבקתה למעלה יש מקומות לאכול ולקנות שתייה, אז לא צריך לסחוב ארוחת צהריים.

צוותי חיפוש והצלה נקראים לגריינד פעמים רבות בכל שנה, בעיקר בגלל תשישות, פציעות וחום. לכו בקצב שלכם, עצרו כשצריך, ואם אתם לא בכושר שקלו להתחיל בטיול קל יותר. לפני סימון הרבע עוד אפשר להסתובב; אחריו, בדרך כלל עדיף להמשיך למעלה.

הוותיקים משתמשים במערכת מדידת הזמן של הר גראוס, שרושמת את הזמן בין הבסיס לפסגה עם כרטיס או מנוי; בדקו באתר הרשמי את האפשרויות העדכניות. זה הופך את הטיפוס לאתגר אישי, והזמנים מתפרסמים כך שאפשר להשוות.

הגריינד לא מתאים לילדים קטנים. בני נוער בכושר וילדים גדולים ופעילים מסתדרים, אבל למשפחות עם ילדים צעירים עדיף לעלות בסקייראייד אל מתחם הדובים, מופע חוטבי העצים ושבילי ההליכה שבפסגה.

מלונות ליד לונסדייל קיי בצפון ונקובר נמצאים במרחק נסיעת אוטובוס אחת מנקודת ההתחלה, וקרובים לקפילאנו וללין קניון. גם המרכז בסדר: הקדישו כ־45 דקות עד שעה בסי־באס ובאוטובוס.