אגם גריבלדי מראבל קריק

בימים שבהם נדרש אישור, אישור רכב חינמי אחד מכסה את כל מי שבמכונית. האישורים נפתחים באתר של BC Parks בשבע בבוקר שעון האוקיינוס השקט יומיים מראש, ובסופי שבוע בקיץ נגמרים מהר. אם לא הצלחתם להשיג, בואו בין שלישי לחמישי, כשלא נדרשו אישורים, וודאו את הכלל הזה לשנה שלכם.

הסרפנטינות מתפנות משלג מוקדם יותר, אבל החלק העליון של השביל וכרי הדשא שומרים לרוב שלג עד יולי. סוף הקיץ מביא פריחה בטיילור מדואוז ואת מזג האוויר האמין ביותר. באוקטובר הימים קצרים והשלג הראשון יכול להגיע בלי הרבה אזהרה.

תחילת המסלול פחות משעתיים מוונקובר, והלוך־חזור ברגל לוקח לרוב האנשים שש שעות ויותר. יציאה מוקדמת נותנת חניה, טיפוס בקרירות וזמן ליד האגם. החניון נמצא באזור הסכנה של הבאריר: חונים, נועלים נעליים ויוצאים לדרך.

אל תתעכבו באזור הסכנה המשולט ליד תחילת המסלול. למעלה, מזג האוויר משתנה מהר בגובה 1,500 מטר, אז קחו שכבה חמה ומעיל גשם גם בבוקר כחול. הקליטה הסלולרית חלקית; ספרו למישהו על התוכנית שלכם.

מקלות הליכה חוסכים לברכיים בירידה הארוכה. קחו שכבה חמה, מעיל עמיד למים, הגנה מהשמש לחוף האגם החשוף ופנס ראש למקרה שהיום מתארך. נעלי הליכה של ממש, לא נעלי ריצה, אם יש שלג כלשהו.

אין מים מטופלים בשביל. קחו לפחות שני ליטרים ומסנן כדי למלא מנחלים או מהאגם. ארזו ארוחת צהריים של ממש: סככות היום בחוף המערבי הן המקום הטבעי לאכול ולהתייבש.

בצומת של הקילומטר השישי, הפיצול השמאלי מטפס לטיילור מדואוז, כעשרים דקות יותר, עם פריחה בסוף הקיץ והבלאק טאסק מתנשא מעל. משם השביל יורד אל האגם, כך שאפשר לעלות בדרך אחת ולחזור בשנייה.

סקואמיש, מדרום, היא הבסיס המעשי: זולה יותר מוויסלר ועם נסיעה קלה לתחילת המסלול. ויסלר נמצאת במרחק דומה צפונה ויש בה הרבה יותר מבחר. כדי לישון על ההר, הזמינו משטח אוהל באגם גריבלדי או בטיילור מדואוז הרבה מראש.