דיסקברי קוב: היום שבו אורלנדו מאטה

דיסקברי קוב הוא האנטי־אורלנדו. אין רכבות, אין תורים ואין המונים, כי פשוט לא יכולים להיות: הפארק עובד בהזמנה מראש בלבד ומגביל את מספר המבקרים היומי, כך שלא משנה כמה הוא מבוקש — היום שלכם לעולם לא מרגיש כמו פארק שעשועים. הוא מרגיש כמו ריזורט חוף טוב במיוחד שבמקרה יש בו שונית אלמוגים, נהר טרופי ולגונה של דולפינים.

העסקה היא הכול כלול, ובאופן יוצא דופן באמת הכול: הכניסה כוללת ארוחת בוקר וצהריים, שתייה וחטיפים ללא הגבלה לאורך היום, חליפת גלישה או אפודת שחייה, ציוד שנורקלינג, מגבות, לוקרים, קרם הגנה ידידותי לבעלי חיים וחניה. מגיעים עם בגד ים ומשאירים את הארנק ברכב. הדבר היחיד שלא אוטומטי הוא השחייה עם הדולפינים — היא תוספת בתשלום שמזמינים יחד עם הכניסה, והיא נחטפת; מחליטים כשמזמינים, לא כשמגיעים.

איך נראה היום. עושים צ׳ק־אין מוקדם, אוכלים ארוחת בוקר, תופסים פינה על החול ונכנסים למים כשהפארק בשיא הריקנות שלו. מתחילים בריף הגדול, המתחם המרכזי: לגונת שנורקלינג שבה טרילים גולשים מתחתיכם, אלפי דגים טרופיים עובדים בין האלמוגים, וכרישים שוחים מעברו השני של קיר זכוכית. כשמיציתם, מחליפים סנפירים בנהר המתפתל — נתיב מים חמים שמקיף את הפארק, ובנקודה אחת זורם היישר דרך כלוב הציפורים, כך שאתם נסחפים מהמים אל חופת עצים מלאה ציפורים טרופיות שינחתו לכם על היד בשביל כוס מזון. אחר הצהריים שמור לחוף השקט של מפרץ סרניטי, עוד סיבוב בשונית, ואם הזמנתם — למפגש שלכם בלגונת הדולפינים בשעה שנקבעה.

המים מחוממים כל השנה, ולכן גם שבועות הביניים של מרץ ואוקטובר נעימים לגמרי. הפארק יושב בקמפוס של סיוורלד, צמוד לציר אינטרנשיונל דרייב וממש מול הפארק האח — הרבה מבקרים מחברים בין השניים בכרטיס משולב ונותנים לאורלנדו יום אחד רועש ויום אחד שקט.