קו לאורך הנהר מהגוגנהיים במורד הנרביון, מעבר לגשר הלבן של קלטרווה ואל תוך העיר העתיקה.
מקטעים
-
הגוגנהיים ופאפימויואה או אבנדו → מוזיאון גוגנהיים בילבאו
רחובות עיר
מוזיאון האמנות המודרנית והעכשווית של פרנק גרי נפתח ב־18 באוקטובר 1997, נחנך בידי המלך חואן קרלוס הראשון בתערוכה של 250 יצירות, והוא אחד המוזיאונים הגדולים בספרד. הקיפו קודם את החוץ — עור הטיטניום תוכנן לתפוס את האור המשתנה של השפך, והוא אכן עושה זאת. בכניסה שומר פאפי, טרייר ווסט־היילנד ענק של ג'ף קונס השתול בפרחי עונה ונשתל מחדש פעמיים בשנה; הוא נועד להיות זמני והעיר סירבה לוותר עליו. בפנים, ספירלות הפלדה העצומות של ריצ'רד סרה באולם הארוך הן הדבר האחד שאסור לדלג עליו. הקצו כ־2.5 שעות.
על המקום הזה
מוזיאון גוגנהיים בילבאו הוא מוזיאון לאמנות מודרנית בבילבאו שבספרד. המוזיאון נחנך ב-18 באוקטובר 1997 על ידי מלך ספרד חואן קרלוס הראשון, עם תערוכה של 250 יצירות אמנות עכשווית. הוא מציג תערוכות קבועות ומתחלפות של יצירות אמנים ספרדים ובינלאומיים והוא אחד ממספר מוזיאונים השייכים לקרן סולומון ר. גוגנהיים ואחד המוזיאונים הגדולים בספרד. תכנון בניין המוזיאון נחשב כאחת העבודות החשובות ביותר שהושלמו מאז 1980 בסקר האדריכלות העולמי של 2010 בקרב מומחי אדריכלות.
קראו עוד בוויקיפדיה ↗צילום: Naotake Murayama · CC BY 2.0
-
במורד גדת הנרביוןמוזיאון גוגנהיים בילבאו → טיילת קמפו וולנטין
טיילת מרוצפת לאורך הנהר
הלכו במורד הזרם לאורך המים. הנרביון עובר דרך בילבאו אל הים הקנטברי, ומתחת למפגש שלו עם האיבאיסבל הוא הופך לשפך בילבאו — הסיבה שהיה כאן נמל מלכתחילה. הגדה הזאת הייתה תעשייתית בזיכרון החי; היום היא טיילת מעוצבת ובה ממאן, עכביש הברונזה של לואיז בורז'ואה, סמוך למוזיאון, וקשתות הגשר האדומות של לה סלבה מעל הראש. קל, שטוח, כ־20 דקות בקצב נינוח.
-
גשר סוביסוריטיילת קמפו וולנטין → סוביסורי
מפלס הגשר וטיילת
גשר ההולכים בקשת קשורה של סנטיאגו קלטרווה — סוביסורי הוא 'הגשר הלבן' בבסקית — מחבר את הגדה הימנית של קמפו וולנטין עם אוריביטרטה שמשמאל. המפלס המעוגל התלוי מתחת לקשת נטויה אחת הוא הצילום שכולם מצלמים. שביל הזכוכית שלו היה חלקלק לשמצה בגשם והעיר הוסיפה לימים כיסוי, וזה סיפור מאוד בילבאואי: חפץ יפהפה, ואז ויכוח על מזג האוויר. כ־15 דקות.
-
אל קסקו ויאחו ושבעת הרחובותסוביסורי → קסקו ויאחו
סמטאות מרוצפות צרות
חצו אל השכונה מימי הביניים המוכרת כקסקו ויאחו בספרדית, סספיקלאאק או אלדה סהרה בבסקית, ולאס סייטה קאיס — שבעת הרחובות — על שם גרעין הסמטאות המקבילות המקורי שהרכיב את העיר המוקפת חומה. היא חלק ממחוז איבאיונדו, והיא קטנה, צפופה והכי טובה להליכה בלי תוכנית: חנויות שנמצאות באותה משפחה כבר דורות, קתדרלת סנטיאגו הגותית, והרחובות משופעי הברים שמהם השכונה מקבלת את שמה. כ־45 דקות של שיטוט.
-
שוק ריברהקסקו ויאחו → מרקדו דה לה ריברה
סמטאות מרוצפות צרות
על גדת הנרביון ממש לצד קסקו ויאחו, מרקדו דה לה ריברה משתרע על כ־10,000 מ״ר, מה שנטען לגביו שהופך אותו לשוק המקורה הגדול באירופה. הדוכנים הם ברובם תוצרת טרייה — דגים, קצבים, ירקנים — ולצידם אגף לתוצרת חקלאים מקומיים. בואו בשביל דלפקי הדגים גם אם אינכם מבשלים: כאן האובססיה הבסקית לחומרי גלם מפסיקה להיות מופשטת. כ־30 דקות.
- פינצ'וס בפלאסה נואבה
מרקדו דה לה ריברה → פלאסה נואבה
סמטאות מרוצפות צרות
סיימו בכיכר הניאו־קלאסית שתוכננה ב־1821 ונחנכה ב־1851, מוקפת מבנים עם קשתות ונכנסים אליה דרך קשתות שהמקומיים מכנים קואבאס — מערות. שמה פשוט מבדיל אותה מהכיכר הישנה שעמדה פעם במקום שבו הוקם שוק ריברה. תחת הקשתות נמצא ריכוז ברי הפינצ'וס הטוב בבילבאו: החטיפים הקטנים המסורתיים בכל צפון ספרד, שכאן לוקחים אותם ברצינות הרבה ביותר. הזמינו אחד בכל פעם, עמדו, שתו צ'קולי או סוריטו, ועברו לבר הבא.
Comments
Sign in to join the conversation.
No comments yet — be the first.